ההיסטוריה של בריטניה: מהאימפריה הקלטית ועד בריטניה של 2026

בריטניה נולדה שוב ושוב: משבטים קלטיים בערפל, דרך כיבוש רומאי, כתרים מתחלפים ואימפריה שבלעה חצי עולם—ועד אי שמחפש את עצמו מחדש ב‑2026.

כדי להבין את ההווה, צריך לעקוב אחרי הפיתולים. מכאן נצא למסע כרונולוגי שמחבר עבר, כוח וזהות.

בריטניה היא לא מדינה אחת – והיא אף פעם לא הייתה

הממלכה המאוחדת מורכבת מארבע אומות: אנגליה, סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד. היום הן חולקות פרלמנט בלונדון ומלך אחד – צ'ארלס השלישי – אבל במשך רוב ההיסטוריה, הן היו יריבות מובהקות.

ההנחה הרווחת היא ש"בריטניה תמיד הייתה מאוחדת". זה פשוט לא נכון. האיחוד הוא רעיון צעיר יחסית, שנולד מתוך אינטרסים, מלחמות ופחדים – לא מתוך זהות משותפת.

העידן הקדום: לפני שהייתה בריטניה

עוד לפני רומא, האיים הבריטיים היו קלטיים. שבטים מקומיים חיו כאן כבר אלפי שנים. במאה ה־1 לספירה פלשו הרומאים, בנו כבישים (שחלקם משמשים עד היום), ערים, חומות – אך מעולם לא שלטו בכל האי.

חומת אדריאנוס בצפון אנגליה לא נבנתה כדי להגן מרוח. היא נבנתה כדי לעצור את הסקוטים. העובדה הזו לבדה מספרת סיפור של עימות מתמשך.

מי הם הבריטים באמת? גזעים, עמים וזהויות

האנגלים הם תוצר של זוויות, סקסונים ויוטים. הסקוטים – תערובת של פיקטים וגאלים. הוולשים – צאצאי הקלטים המקוריים. בצפון אירלנד, ההיסטוריה הסתבכה עוד יותר עם ויקינגים, מתיישבים סקוטים ואנגלים.

כל קבוצה פיתחה שפה, חוקים וזיכרון היסטורי משלה. לכן, גם ב־2026, זהות בריטית היא פסיפס – לא מונולית.

ימי הביניים: כוח, דם וכתר אחד יותר מדי

אחרי נסיגת הרומאים, האי הפך לשדה קרב. ממלכות קמו ונפלו. הפלישה הנורמנית ב־1066 שינתה הכל: שפה, חוק, מבנה חברתי. עד היום, האנגלית המשפטית מלאה במילים צרפתיות – שריד ישיר לאותה פלישה.

מלחמות השושנים (1455–1485) הוכיחו שבריטניה לא פחדה להרוס את עצמה מבפנים. עליית שושלת טיודור סימנה סוף כאוס – והתחלה של מדינה חזקה.

ההשכלה, הרפורמציה והאימפריה

הנרי השמיני לא שבר עם רומא בשם חופש דת – אלא בגלל נישואים. אבל ההשלכות היו עצומות: כנסייה לאומית, ריבונות דתית, ופתיחת הדלת לאימפריה עולמית.

במאות ה־18 וה־19 בריטניה שלטה בכרבע מהעולם. הודו, קנדה, אוסטרליה, אפריקה והקריביים – כולם היו חלק מהסיפור. זה יצר עושר עצום, אבל גם פצעים שעדיין לא נסגרו.

העידן המודרני: תעשייה, מלחמות ושינוי כיוון

האיחוד הרשמי בין אנגליה לסקוטלנד ב־1707 יצר את בריטניה המודרנית. המהפכה התעשייתית הפכה אותה למעצמה כלכלית. אבל שתי מלחמות עולם גבו מחיר כבד.

אחרי 1945, האימפריה התפרקה. בריטניה בחרה להשפיע דרך דיפלומטיה, כלכלה ותרבות – לא כיבוש.

בריטניה ב־2026: מדינה שממציאה את עצמה מחדש

נכון ל־2026, בריטניה מונה כ־69.5 מיליון תושבים. היא מונרכיה חוקתית עם מלך פעיל פוליטית פחות, אך סמלית מאוד. היא מחוץ לאיחוד האירופי – אך מנהלת "איפוס" יחסים עם אירופה.

ברקזיט לא היה סוף הסיפור. הוא היה פרק נוסף. כמו תמיד, בריטניה מתנדנדת בין מסורת לשינוי – ושורדת.

אז בפעם הבאה שמישהו אומר שבריטניה היא "מדינה עתיקה ויציבה" – תדעו את האמת. היא עתיקה, כן. אבל היציבות שלה נולדה מתוך שינוי מתמיד.