השפעת הברקזיט על כלכלת בריטניה ב‑2026: המספרים שלא סיפרו לכם
האם הברקזיט הוא פרק סגור, או סיפור שעדיין גובה מחיר? איך נראית כלכלת בריטניה ב‑2026—מי הרוויח, מי הפסיד, ואיפה זה פוגש את הכיס של האזרחים?
מה אומרים הנתונים על צמיחה, סחר, השקעות ויוקר המחיה—ולמה חלק מהמספרים כמעט לא סופרו? כאן מתחילים להסתכל על העובדות, בלי סיסמאות.
אבל ב‑2026 מתברר שהברקזיט לא היה אירוע. הוא היה תהליך איטי, מצטבר, וכואב הרבה יותר ממה שרוב הבריטים – והזרים שמתבוננים מהצד – מבינים.
וזו הנקודה שרוב הקוראים לא יודעים שהם צריכים לשמוע: ההשפעה הכלכלית של הברקזיט לא נמדדת ביום שאחרי – אלא בעשור שאחרי.
מה זה בעצם Brexit – ולמה זה עדיין רלוונטי ב‑2026?
Brexit הוא קיצור של Britain ו‑Exit – יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. הפרישה בוצעה בהתאם לסעיף 50 של אמנת האיחוד האירופי, והפעילה שרשרת של מו״מ, רגולציה חדשה והסכמי סחר חלופיים.
מאז 1 בינואר 2021 היחסים הכלכליים בין בריטניה לאיחוד האירופי מוסדרים במסגרת הסכם הסחר והשיתוף (TCA). ההסכם מאפשר סחר ללא מכסים וללא מכסות – אך לא ללא חיכוך.
בדיקות, הצהרות, רגולציה שונה והיעדר חופש תנועה של עובדים – כל אלה הפכו לעלות קבועה על כל עסקה.
הפער הגדול: מה שחשבו שיקרה – מול מה שקרה בפועל
לפני משאל העם, התחזית המרכזית דיברה על פגיעה של כ‑4% בתוצר בטווח הארוך.
ב‑2026 אנחנו כבר יודעים: זו הייתה הערכת חסר.
לפי ניתוחים עדכניים של המשרד לאחריות תקציבית (OBR) ושל חוקרים מאוניברסיטאות מובילות, התוצר לנפש בבריטניה ב‑2025 היה נמוך ב‑6%–8% לעומת תרחיש של הישארות באיחוד.
ההשפעה לא נפלה ביום אחד. היא הצטברה:
- השקעות עסקיות: ירידה של 12%–18%
- תעסוקה: נמוכה ב‑3%–4%
- פריון: ירידה של 3%–4%
הליש"ט, אמון ומשקיעים: הסיפור מאחורי המספרים
ביום פרסום תוצאות משאל העם, הליש"ט צנחה לשפל של 31 שנים. מאז היא חוותה התאוששויות – ונפילות חוזרות.
ב‑2026 הבעיה אינה שער המטבע עצמו, אלא התנודתיות. משקיעים מתמחרים אי‑ודאות רגולטורית מתמשכת, גם חמש שנים אחרי כניסת הסכם הסחר לתוקף.
ליש"ט חלשה אמנם מסייעת ליצואנים, אך היא גם מייקרת יבוא – במיוחד אנרגיה, מזון ורכיבים תעשייתיים.
סחר ב‑2026: המספרים האמיתיים
לפי נתוני ממשלת בריטניה ו‑ONS, היקף הסחר הכולל של בריטניה ב‑12 החודשים עד אוקטובר 2025 עמד על כ‑£1.89 טריליון.
אבל מאחורי המספר המרשים מסתתר שינוי מבני:
- היקף הסחר עם האיחוד האירופי נמוך בכ‑15% לעומת תרחיש ללא ברקזיט
- עסקאות עם מדינות מחוץ לאיחוד גדלו – אך לא פיצו על האובדן
- רוב הסכמי הסחר החדשים הם "גלגול" של הסכמים קיימים מתקופת החברות באיחוד
הגירה, עבודה ומי באמת עזב
אחת ההבטחות המרכזיות של תומכי הברקזיט הייתה שליטה בהגירה.
המציאות מורכבת יותר: מספר העובדים ממדינות האיחוד האירופי אכן ירד, במיוחד בענפי הבריאות, החקלאות, הבנייה והאירוח.
התוצאה ב‑2026: מחסור כרוני בכוח אדם, עלייה בעלויות שכר – ולחץ אינפלציוני מתמשך.
אז האם היה גם משהו חיובי?
כן – אבל בקנה מידה קטן יותר ממה שהובטח.
בריטניה נהנית מגמישות רגולטורית מסוימת, חתמה על הסכמי סחר עם אוסטרליה ויפן, והגדילה קשרים עם הודו וקנדה.
אולם לפי הערכות רשמיות, כלל הסכמי הסחר החדשים יחד מוסיפים פחות מ‑0.5% לתוצר בטווח הארוך.
מה זה אומר על העתיד של בריטניה?
הברקזיט לא "הרס" את כלכלת בריטניה – אבל הוא שינה את מסלולה.
ב‑2026 ברור שהמחיר אינו חד‑פעמי, אלא קבוע: צמיחה איטית יותר, השקעות זהירות יותר ותלות גוברת בהחלטות פוליטיות.
וזה מחזיר אותנו להתחלה.
הברקזיט לא היה שאלה של "כן או לא" ב‑2016. הוא היה החלטה על איך תיראה כלכלת בריטניה בעשור שאחרי.
וב‑2026, אנחנו כבר לא מדברים על תחזיות – אלא על מציאות.
