פחם בבריטניה ב‑2026: איך הסתיימה מהפכה של 140 שנה – ומה באמת מחליף אותה
אם היית מתעורר בבריטניה של 2026 ומחפש פחם בשקע – לא היית מוצא. לא תקלה, לא ניסוי. כיבוי מוחלט של מקור האנרגיה שבנה אימפריה שלמה.
עכשיו השאלה פונה אליך: מה באמת מחליף אותו, איך המערכת עומדת בעומס – ומי משלם כשאורות המדינה דולקים בלי פחם. מכאן מתחיל הסיפור.
קצר ולעניין: מה באמת קרה לפחם בבריטניה
- 2012: פחם = כ‑40% מייצור החשמל.
- 2019: ירידה ל‑2% בלבד.
- 30.09.2024: סגירת תחנת הפחם האחרונה.
- 2025–2026: 0% פחם בייצור חשמל.
זה לא קרה בגלל מחסור – אלא בגלל מדיניות, רגולציה וחלופות זולות יותר. פליטות מגזר החשמל ירדו בכ‑74% מאז 2012.
אז מאיפה מגיע החשמל של בריטניה ב‑2026?
המספרים מבהירים את התמונה:
- אנרגיה מתחדשת (רוח, שמש, הידרו): כ‑40%.
- רוח לבדה: כ‑32% מהחשמל – שיא אירופי.
- גז טבעי: כ‑29% – עדיין שחקן מרכזי.
- גרעין: כ‑16%.
- פחם: 0%.
ב‑11 בנובמבר 2025 נרשם שיא היסטורי: 22.67 ג׳יגה‑ואט חשמל מרוח בתוך חצי שעה אחת בלבד – מספיק למיליוני בתים.
אבל הפחם לא נעלם לגמרי – הוא פשוט החליף צורה
ופה מגיע הטוויסט שרוב האנשים לא יודעים:
בריטניה עדיין כורה כמויות קטנות של פחם ב‑2026 – בעיקר לצרכים תעשייתיים ייחודיים, חוזים קיימים וזכויות היסטוריות (כמו Forest of Dean).
עם זאת, הממשלה הודיעה ב‑2024 על איסור חקיקתי על רישיונות חדשים למכרות פחם, כולל פחם לקוקס בתעשיית הפלדה.
המחיר האמיתי: קהילות שנשארו מאחור
בשיאה, תעשיית הפחם העסיקה מעל מיליון עובדים.
ב‑2026? מדובר על אלפים בודדים בלבד.
אזורים כמו דרום ויילס, יורקשייר ונוטינגהמשייר חוו פגיעה כלכלית עמוקה: ירידת הכנסות, הגירה שלילית ואתגרי תעסוקה.
הממשלה משקיעה מיליארדי ליש"ט בהסבה מקצועית, אנרגיה מתחדשת ואחסון חשמל – אך המעבר רחוק מלהיות חלק.
אז האם זה סיפור הצלחה?
כן – ברמה האקלימית והטכנולוגית.
לא לגמרי – ברמה החברתית.
בריטניה הוכיחה שאפשר לסגור פחם מהר יותר ממה שממשלות מעזות להבטיח. אבל היא גם גילתה שמעבר אנרגטי הוא לא רק גרפים – אלא בני אדם.
הסגירה שחוזרת להתחלה
התחלנו עם שאלה: האם זמנו של הפחם תם?
ב‑2026 התשובה ברורה: כן – לפחות כמקור חשמל.
אבל המורשת שלו עדיין קובעת איך בריטניה חושבת על אנרגיה, תעשייה וצדק חברתי. והלקח האמיתי? המעבר הבא – מגז לאפס מוחלט – יהיה קשה אפילו יותר.
